יום ראשון, 27 במרץ 2022

העליון: ניתן לנהל את עסק שלו גם במסגרת הליך פש"ר

בית המשפט העליון הכריע בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ע' מאור) בפש"ר 37933-02-18 מיום 5.10.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש (להלן: החייב) לאפשר לו להמשיך לנהל את עסקו (להלן: ההחלטה).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

ביום 18.2.2018 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס לנכסיו, ובחלוף כשלושה חודשים ניתן צו כינוס כאמור. ביום 4.10.2018 הגיש המשיב 1 (להלן: המנהל המיוחד) המלצה, לבקשת החייב, לאפשר לו לנהל תיק 'עוסק מורשה' ברשויות המס, כדי שיוכל להמשיך ולנהל את עסקו. המנהל המיוחד ציין כי החייב החל לפעול בעסק האמור עוד בטרם להגשת הבקשה "וכי יש להצר על התנהגות זו", אך חרף זאת המליץ על קבלת הבקשה משום ששוכנע שהפעלת העסק חיונית להעשרת קופת הכינוס, ותסייע לשיקומו הכלכלי של החייב.

ביום 5.10.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב, מכיוון שהחל לפעול כעוסק בלא אישור לשם כך מבית המשפט. בית המשפט המחוזי הוסיף כי התנהלות זו של החייב מצביעה על כך שהוא "טרם הפנים את היותו בהליך" כינוס נכסים, ובשל כך יש לבחון את התנהלותו במשך 6 חודשים, לאחריהם תיבחן הבקשה מחדש. עוד באותו יום הגיש החייב בקשה לעיון מחדש בהחלטה, וביום 7.10.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה משום שהטענות בה ערעוריות במהותן, ומשום שלא הוצבע על שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטה.

מכאן הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון, בגדרה שב החייב ומבקש לאפשר לו להמשיך ולנהל את עסקו. לטענתו, ההחלטה אינה מנומקת כראוי, ואינה כוללת הסבר לפשרה של תקופת ההמתנה בת ששת החודשים שהושתה עליו בטרם תידון בקשתו בשנית. לגופם של דברים, טוען החייב כי הוא עובד כ'עוסק מורשה' במשך למעלה מ-22 שנים והוא נעדר כל השכלה פורמלית ולפיכך, יכולת השתכרותו במסגרת העסק גבוהה משמעותית מיכולת השתכרותו כשכיר. החייב מציין בהקשר זה, כי הוא הציע מיוזמתו להגדיל את התשלום החודשי שלו לקופת פשיטת הרגל, וכי הפעלת העסק תאפשר לו להגדיל בעתיד את התשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל באופן משמעותי. החייב מוסיף כי אין יסוד לקביעות בית המשפט ביחס ל'היעדר ההפנמה' מצדו להיותו חלק מהליך פשיטת הרגל, שכן הוא משתף פעולה עם ההליך באופן מלא, משלם את מלוא התשלום החודשי שהושת עליו ומגיש את דוחותיו הכספיים בעתם.

ביום 25.11.2018 ביקש העליון את תגובת המשיבים לבקשה. בתגובתו ציין המנהל המיוחד, כי הוא סבור שהחייב פעל שלא כדין ולכן המסר שהעביר לו בית המשפט המחוזי בהחלטתו היה נכון וצודק. יחד עם זאת, משחלפו חודשיים מעת מתן ההחלטה ניתן להניח שהמסר הופנם על-ידי החייב ולפיכך יש לשקול את קיצור פרק הזמן לבחינה מחודשת של הבקשה. המנהל המיוחד ציין גם, כי הפעלת העסק צפויה להשיא רווחים לקופת הכינוס, וכי הוא נקט בצעדים כדי לצמצם את הסיכון שעשוי להיווצר כלפי צדדים שלישיים כתוצאה מהפעילות העסקית האמורה. לאור האמור, השאיר המנהל המיוחד את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. ב"כ המשיב 2 (להלן: ב"כ הכנ"ר) בתגובתה, הדגישה כי בית המשפט המחוזי לא סתם את הגולל על האפשרות של החייב לפתוח תיק 'עוסק מורשה', אלא קבע כי הבקשה בנושא תיבחן בעוד ששה חודשים, בהתאם להתנהגותו של החייב בפרק הזמן הזה. לשיטת ב"כ הכנ"ר, בנסיבות אלה החלטת בית המשפט המחוזי סבירה, ואין הצדקה להתערב בה.

לאחר שבית המשפט העליון שקל את טענות הצדדים מזה ומזה, בבקשה ובתגובות, הוחלט לעשות שימוש בסמכות שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. החלטתי להעתר לערעור.

סעיף 42א(ג) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: פקודת הפש"ר) קובע כי "חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או המנהל המיוחד". סעיף 18ב לפקודת הפש"ר מסמיך את בית המשפט המחוזי להחיל את המגבלות האמורות בסעיף 42א על חייב שטרם הוכרז פושט רגל "לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו". בענייננו, החייב יזם את הליך כינוס הנכסים ונתן את הסכמתו להחלת סעיף 42א עליו. הסכמה זו קיבלה תוקף בצו הכינוס שהוצא על-ידי בית המשפט המחוזי, וברי כי החייב פעל שלא כדין בכך שהפעיל את עסקו לאחר מתן צו הכינוס.

כעקרון, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין לאפשר לחייב שהפעיל את עסקו תוך הפרה של הוראות צו הכינוס, 'להכשיר' את ההפרה בדיעבד באמצעות בקשה לבית המשפט. יחד עם זאת, נראה כי זולת החריגה האמורה התנהלותו של החייב במסגרת ההליך תקינה, וכי הפעלת העסק עשויה להצמיח תועלת ממשית לקופת הכינוס ולחייב. בנסיבות אלה, דומני, כי ניתן לקצר את משך התקופה לבחינה מחדש של הבקשה להפעלת העסק, ולהעמידה על שלושה חודשים.

הערעור התקבל אפוא במובן זה שהחייב יוכל להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לניהול תיק 'עוסק מורשה' ביום 6.1.2018; בית המשפט המחוזי ידרש לפרטי ההסדר המוצע ולטענות הצדדים, ידון ויחליט כחוכמתו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

נדחתה עתירה מסוג "הבאס קורפוס" (habeas corpus)

 בג"צ חייב את העותר במסגרת עתירה מסוג "הבאס קורפוס" (habeas corpus) במסגרתה ביקש העותר כי בג"צ יורה למשיבה (משטרת ישראל) להביא לפניו את בתו הקטינה (להלן: הבת) אשר הוצאה ממשמורתו לפני מספר שנים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

הבת מוחזקת בעת הנוכחית במעון סגור – "מסילה" (להלן: המעון) – מכוח צו שיפוטי. הצו "הבאס קורפוס" מבוקש כדי לבדוק האם הבת נתונה להתעללות פיזית או נפשית מצד גורמים שונים במעון.



ביום 7.3.2022 הגיש העותר "בקשה בהולה למתן החלטה" במסגרתה טען כי בתו נלקחה על ידי נציגי המשיבה – זאת, לצורך חקירתה ביחס לתלונות שהוגשו נגדה על ידי מדריכי המעון. עוד טען העותר כי בתו סוממה על ידי מדריכים אלו עובר לחקירתה, דבר שנעשה כדי למנוע ממנה למסור את עדותה וכן כי הוא "נזרק מהתחנה (תחנת המשטרה – א.ש.) מבלי שיוכל לדבר עם הקטינה ולוודא את מצבה".

מהתגובה המקדמית שהגישה המשיבה ביום 8.3.2022 עולה כי ההאשמות שהעלה העותר בבקשתו זו הינן רחוקות מן האמת, בלשון המעטה:

                      א.      כך נמסר כי הבת הובאה לתחנה לצורך בירור הטענות שהועלו מצד העותר בעתירתו כאן – קרי, הטענות בדבר תקיפה והתעללות מצד גורמי המעון בבתו.

 

                      ב.      כך גם נדחו טענות העותר בדבר היות הבת תחת השפעת סמים בעת הבירור. לטענת גורמי המשיבה "חקירתה [...] התפרשה על פני מספר עמודים, שכעולה מהם היא השיבה באופן ענייני לשאלות שנשאלה".

                      ג.      עוד נמסר כי לאחר בירור נמצא כי אין מקום לאפשר את נוכחות העותר בחקירתה של הבת ועל כן הלה עזב את תחנת המשטרה מרצונו.

                      ד.      לבסוף הדגישה המשיבה כי הבת "הובאה לגביית עדות במשטרה בהמשך לטענות מצד העותר בנוגע למתרחש לטענתו כלפי הקטינה במעון, שחלק משמעותי מהן הועלה בפני המשטרה לראשונה במסגרת העתירה".

לאור האמור בתגובת המשיבה מיום 8.3.2022, נראה כי העתירה מיצתה את עצמה; ומשכך הוא, דינה להימחק.

למעלה מן הצורך, ציין בג"צ, כי דין העתירה להידחות על הסף גם מנימוקים נוספים.

הבת שוהה במעון הסגור בהתאם לצו שיפוטי – זאת, לאחר שהעניין הובא לפתחו של בית משפט זה אך לאחרונה במסגרתה של ההחלטה ברע"א 8294/21 (ההחלטה מיום 20.12.2021), שם נקבע כי יש להשיב על כנו את צו ההוצאה ממשמורת עד ליום 6.3.2022. זאת ועוד: בימים אלה תלויה ועומדת בפני בית המשפט לנוער בירושלים (תנ"ז 7316-03-22) בקשה להארכת הצו בעניינה של הבת עד הגיעה לגיל 18. במסגרת זו הוגשה עמדה מטעם האפוטרופסית לדין של הבת, בה נמסר כי הבת הסכימה להארכת צו ההוצאה ממשמורת תוך השמתה במעון "מסילה" עד הגיעה לגיל 18.

ברי הוא, אם כן, כי עתירה זו אינה יכולה לזכות את העותר בסעד של "הבאס קורפוס", שכן החזקתה של הבת במעון נעשתה בהתאם ומכוח הדין – וזאת, כפי שעולה מתגובת המשיבה, לטובתה  של הבת, בהתאם לרצונה, ובמטרה להרחיקה מן העותר.

ממילא, ככל שהעתירה דכאן ביקשה לפתוח מחדש את הנושא ולערער על השמתה של הבת במעון מלכתחילה, או לבחון את טובתה הכללית, הרי שההליך הנוכחי איננו המסגרת הדיונית המתאימה לכך. כפי שהובהר לעותר במסגרת עתירתו הקודמת:

"[...] אין מקום "לעקוף" את ערכאת הערעור המתאימה בדרך של עתירה המתחזה להיות עתירת 'הביאס קורפוס'" (ראו: בג"ץ 6681/20 פלוני נ' פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים רמת אשכול (30.9.2020)).

כאמור, ההליך המתאים לבחינת טענות העותר מתנהל בימים אלו – בהתאם לדין – לפני בית המשפט לנוער במסגרת תנ"ז 7316-03-22. העותר הוא צד להליך דשם, ועל כן אין שום מניעה לכך שהוא יעלה את מלוא טענותיו במסגרתו.

בשולי הדברים, אם כי לא בשולי חשיבותם, יודגש כי דין העתירה להידחות על הסף אף מחמת חוסר ניקיון כפיו של העותר. סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה הסמיך את שופטי בג"צ להעניק לעותר הבא בשעריו, במקרים המתאימים, סעד מן הצדק. אף על פי כן, סעד זה לא יוענק לעותר אשר פעל בחוסר ניקיון כפיים במסגרת עתירתו (ראו: בג"ץ 400/87 כהנא נ' יו"ר הכנסת, פ"ד מא(2) 729, 741 (1987)). בענייננו, שזר העותר בעתירתו ובבקשה שהגיש שלל טענות מעוותות ולא מדויקות, בלשון המעטה. מובן כי אף מטעמים אלו מן הדין לדחות את עתירתו תוך חיובו בהוצאות.

העתירה נדחית אפוא בזאת. העותר יישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 3,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

יום שישי, 21 בינואר 2022

נדחתה העתירה נגד חלוקת הארנונה בנתב"ג

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בעתירה המכוונת נגד תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון) (הוראת שעה), התשע"ט-2018 (להלן: התקנות או  תקנות החלוקה), אשר הותקנו מכוחו של סעיף 25א לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (להלן: החוק, או  חוק ההתייעלות 2016).

ועוד כמה מאמרים:

·  כתב אישום נגד תושב ירושלים בגין עבירות מין ואלימות נגד תיירת לפני כ-13 שנים

·  כתב אישום נגד שוטר שתקף ופצע את בת זוגתו

·  הציבור החרדי יהיה מחוייב להגיב רק בדואר אלקטרוני

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

העותרות, עיריית ראשון לציון ועיריית חולון, מבקשות לבטל את התקנות, ולחלופין - לתקנן, וזאת בנימוקים שונים, שעיקרם אי-סבירות כללי החלוקה שנקבעו בתקנות והשיקולים שביסודם. בקשת העותרות למתן צו ביניים למניעת חלוקת הכספים בהתאם לתקנות עד להכרעה בעתירה נדחתה (החלטת השופטת י' וילנר מיום 12.2.2019).

להלן בתמצית רבה רקע הדברים. בחוק ההתייעלות 2016 כוננה "קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות", אשר כספיה אמורים להיות מחולקים בכל שנה לפי כללי חלוקה שייקבעו בתקנות על ידי שר האוצר ושר הפנים, בהתאם לאמות מידה שנקבעו בחוק (פרק ד' – סעיפים 25-21 לחוק).

בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2019), התשע"ח-2018 תוקן חוק ההתייעלות 2016 והוסף סעיף 25א, הקובע הסדר ספציפי לחלוקת כספים שיוקצו בכל שנת כספים לתשלום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן גוריון (להלן: נתב"ג). סעיף 25א לחוק קובע כי כספים אלה יחולקו בהתאם לכללי חלוקה שיקבע בתקנות שר הפנים בהסכמת שר האוצר, בהתאם לעקרונות אותם מונה סעיף 25א לחוק.

בהתאם לאמור, הותקנו ביום 31.12.2018 תקנות החלוקה מושא העתירה. תקנות אלה הותקנו כהוראת שעה לשנים 2019-2018 בלבד, והן קובעות כללים לחלוקת הכספים לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג לשנים 2018-19, בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 25א לחוק, המבוססים בעיקרם על מידת הקרבה לנתב"ג, האיתנות הכלכלית של הרשות המקומית וגודל האוכלוסיה של הרשות המקומית.

תקנות החלוקה הותקנו כאמור כהוראת שעה לשנים 2018-19, ותוקפן נקבע עד ליום 31.12.2019 (תקנה 8). ואולם בשל התפזרות הכנסת והבחירות מועד פקיעתן נדחה, בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, עד "לתום שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת", היינו עד ליום 16.6.2020.

העותרות קובלות על כך שבהתאם לתקנות החלוקה הן אינן נמנות על הרשויות הזכאיות לקבל מכספי החלוקה, בהיותן "עירייה איתנה", כהגדרתה בפקודת העיריות. לטענתן, כללי החלוקה שנקבעו בתקנות לוקים בחוסר סבירות בכך שהם מתעלמים משיקול רלבנטי - אף שאינו נמנה על העקרונות הקבועים בסעיף 25א לחוק – והוא  עוצמת הפגיעה הנגרמת לרשות המקומית מפעילות נתב"ג. לצד זאת הועלו על ידי העותרות טענות המתייחסות לעיתוי התקנת התקנות ערב הבחירות וכן להעדר הליך שימוע מספק.

בתגובה מפורטת מטעם שר הפנים ושר האוצר (המשיבים 2-1, להלן: המשיבים) הם עמדו על הרקע וההליכים שקדמו לחקיקת סעיף 25א לחוק ההתייעלות 2016 ולהתקנת תקנות החלוקה, וכן ניתן מענה מפורט לטענות השונות שהעלו העותרות, ובכלל זה הובהר כי הכללים שנקבעו בתקנות לחלוקת הכספים לרשויות הסמוכות לנתב"ג  לשנים 2018-19, משקפים את העקרונות שנקבעו בחוק גופו.

גם המשיבות האחרות לעתירה, עיריות ומועצות מקומיות אחרות שבקרבה לנתב"ג, הגישו תגובותיהן – הרשויות אשר בהתאם לתקנות נהנות מכספי החלוקה - התנגדו לעתירה, ואילו אחרות שמצבן דומה לזה של העותרות - תמכו בעתירה.

להשלמת התמונה נציין כי בפני בית משפט זה תלויה ועומדת עתירה אחרת, שהוגשה קודם לעתירה דנן, התוקפת את חוקתיותו של סעיף 25א(ב) לחוק ההתייעלות 2016. בעתירה זו ניתן צו-על-תנאי, והיא קבועה לדיון בחודש יולי שנה זו בפני הרכב מורחב (בג"ץ 2600/18 מועצה מקומית בית דגן נ' כנסת ישראל). שתי עתירות נוספות, שהוגשו לאחר העתירה דנן, המכוונות גם כן נגד הוראת סעיף 25א לחוק וכן נגד התקנות, ממתינות לתגובות המשיבים וטרם נקבעו לדיון (בג"ץ 1675/19 המועצה המקומית סביון נ' כנסת ישראל, ו- בג"ץ 1702/19 עיריית קרית אונו נ' כנסת ישראל).

ביום 3.3.2020 התקיים דיון בעתירה, במסגרתו נשמעו באריכות טיעוני באי כוח הצדדים. בסיום שמיעת טיעוני באי כוח העותרות והמשיבים המליץ בית המשפט לעותרות לחזור בהן מן העתירה תוך שמירת זכויות, וזאת בין היתר מאחר שמדובר בתקנות העומדות בפני פקיעה, וממילא תידרש בחינה מחודשת של כללי החלוקה קודם להתקנת התקנות לשנת 2020. בהמשך לכך ניתנה החלטה לפיה יודיעו העותרות עד ליום 11.3.2020 אם הן עומדות על עתירתן.

ביום 11.3.2020 הודיעו העותרות כי הן עומדות על עתירתן, ולצד זאת הן ביקשו להשהות את ההכרעה בעתירה עד להכרעה בעתירות האחרות הנזכרות לעיל.

המשיבים  התבקשו להגיב לעמדת העותרות. בתגובה מטעמם התנגדו המשיבים להשהיית ההכרעה בעתירה, וזאת מאחר ותוקף התקנות יפקע קודם לדיון ולהכרעה בעתירות האחרות. כן צוין כי לקראת התקנת תקנות החלוקה לשנה הנוכחית יוכלו העותרות, אם רצונן בכך, להציג עמדתן בפני השרים, וכן בפני ועדת הכספים של הכנסת אשר אמורה לקיים דיון בסעיף 25א לחוק. נוכח האמור נטען כי העתירה הנוכחית בנוגע לחלוקת הכספים לשנים 2018-19 אינה עוד אקטואלית, ואילו התקנות לשנת 2020 טרם הותקנו, ועל כן אין טעם בהותרת העתירה תלויה ועומדת.

לאחר עיון הגיע הרכב בית המשפט למסקנה כי הדין עם המשיבים, וכי דין העתירה להידחות, תוך שמירת זכותן של העותרות להעלות טענותיהן בנוגע לכללי החלוקה שיש לקבוע במסגרת התקנות לשנת 2020.

עתירת העותרות מכוונת כאמור נגד תקנות החלוקה, שהן הוראת שעה לשנים 2018-19. כמצוין לעיל, בעתירת העותרות לא ניתן צו ביניים וחלוקת הכספים בהתאם לתקנות מוצתה, והתקנות צפויות לפקוע בימים הקרובים. בנסיבות אלה העתירה אינה אקטואלית עוד, והיא מיצתה עצמה ועל כן אין מנוס מדחייתה (בג"ץ 5027/17 פורום יצרני חשמל פרטי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 10 (‏4.7.2018)). עם זאת, שמורות לעותרות טענותיהן בנוגע לכללי החלוקה שייקבעו בתקנות שיותקנו לשנת 2020.

גם בעתירות התלויות ועומדות, שעיקרן כאמור בתקיפה חוקתית של הוראת סעיף 25א לחוק, אין כדי להצדיק הותרת העתירה דנן תלויה ועומדת.

בית המשפט ציין עוד, כי גם בטענות העותרות לגופן של התקנות לא מצאנו הצדקה להותרת העתירה תלויה ועומדת, ולענין זה נוסיף כי אין אנו סבורים גם כי נפל פגם בהתקנת התקנות כנטען, עקב כך שהן הותקנו "בתקופת בחירות". בהתאם לחוק מדובר בחלוקת כספים ביחס לכל שנת כספים, ומפירוט ההליכים שהוצג לפנינו עולה בבירור כי הליכי גיבוש כללי החלוקה והכנת התקנות על ידי הדרגים המקצועיים במשרדי האוצר והפנים, בוצעו עוד קודם להחלטה על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות, וללא כל זיקה אליהן. בנסיבות אלה לא הייתה כל הצדקה לעכב את התקנת התקנות וחלוקת הכספים לרשויות הזכאיות.

העתירה נדחתה אפוא, תוך שמירת זכויות וטענות העותרות בנוגע להתקנת תקנות החלוקה לשנה הנוכחית.  בנסיבות הענין לא נקבע צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.



המרכז לגביית קנסות לא יפרוס חוב של מיליונים

בעתירה שהוגשה נגד המרכז לגביית קנסות, עתר מר רוני שוורץ בדרישה שהחוב העומד לגבייה נגדו על ידי המרכז לגביית קנסות ייפרס לתשלומים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

ועוד כמה מאמרים:

·  כתב אישום נגד תושב ירושלים בגין עבירות מין ואלימות נגד תיירת לפני כ-13 שנים

·  כתב אישום נגד שוטר שתקף ופצע את בת זוגתו

·  הציבור החרדי יהיה מחוייב להגיב רק בדואר אלקטרוני

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

בג"ץ דחה בימים אלו עתירה זו, שמבקשת צו-על-תנאי המכוון אל המשיב, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: המרכז), והמורה לו להתייצב וליתן טעם מדוע לא יפרוס את חובו של העותר לתשלומים חודשיים בסכום התואם את יכולתו, ומדוע לא יבטל את העיקולים שהטיל על רכבו הרפואי, על קצבת הניידות ועל חשבונות הבנק של העותר.

החוב שבו עסקינן כולל, בין היתר, קנס פלילי ופיצויים לנפגעי עבירה אשר הוטלו על העותר בעקבות הרשעתו – בגדרם של שני תיקים נפרדים – בעבירות מרמה, זיוף והונאה בהיקף של 2,750,000 דולר ארה"ב ובהשמטת הכנסות בשיעור של 1,450,000 דולר ארה"ב מדו"חות מס שונים (להלן: החוב). החוב תלוי ועומד נגד העותר זה י"ג שנים, ושיעורו, לפי הרשום במרכז, הוא 2,087,194 ₪ נכון לחודש מרץ ש"ז. מתוך סכום זה, פרע העותר 52,661 ₪, 2.5% מסך חובו. הווה אומר: מדובר בקצב פירעון של כ-0.2% בשנה, ותו לא; והדברים מדברים בעד עצמם. בקצב זה, החוב, שצובר ריבית והצמדה, לא ייפרע לעולם.

מצבו הרפואי של העותר איננו קל, בלשון המעטה. הוא מוכר כנכה צה"ל; מתנייד בעזרת כיסא גלגלים; וזקוק לרכב רפואי. העותר מחזיק כעת בשני רכבים רפואיים: זה לא מכבר, הוא רכש רכב רפואי חדש בעזרת הלוואה שקיבל מבת זוגו לשעבר; רכבו הישן עוקל, ברישום בלבד, על ידי המרכז במסגרת הליכי גבייתו של החוב. עיקול זה והעיקולים על כספי העותר כמצויין לעיל הוטלו מכוחם של סעיף 3 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הגבייה) ופקודת המסים (גביה)

המחלוקת שבין בעלי הדין הינה עובדתית בעיקרה. העותר מציג את עצמו כנטול אמצעים, ואילו המרכז סבור שהדבר אינו כך – זאת, לשיטתו, מאחר שהעותר נמנע מלחשוף את מצבו הכלכלי האמיתי; ובהקשר זה יש לזכור שמדובר באדם שהתנסה במעשי רמייה מתוחכמים. בנסיבות אלו, המרכז סבור כי פריסת תשלום-החוב המבוקשת על ידי העותר – 1,000 ₪ לחודש – איננה ריאלית בהתחשב בגובה החוב; ואילו העיקולים שהוטלו על כספו ועל רכושו של העותר, מבלי למנוע ממנו שימוש ברכבו הרפואי, עולים בקנה אחד עם עיקרון-העל של אכיפת החובות במדינתנו, אשר מתיר לרשויות האכיפה לייעל ולשכלל את "דרכי הירידה לנכסי החייב, ולא ירידה לחיי החייב" (כדברי המשנה לנשיא מ' אלון בבג"ץ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים, פ"ד מז(4) 715, 760 (1993)‏‏). לטענת המרכז, "באיזון בין האינטרס בהגנה על הזוכים, בראשם נפגעי העבירה אותה ביצע העותר, לבין היקף הפגיעה בזכויות העותר הנפגעות, ידם של הראשונים על העלינה".

המרכז הפעיל אפוא בעניינו של העותר שיקול דעת שניתן לו במסגרתו של חוק הגבייה; בשיקול דעת זה לא נמצא שום פגם, והעותר ממילא לא הצביע בעתירתו ובטיעונו לפנינו על שום פגם כזה. טענותיו וחישוביו של העותר באשר לחוב ולאפשרות פריסתו, הם עניין שבינו לבין המרכז; עיקול על רכבו הרפואי של העותר הוטל בדרך של רישום בלבד מבלי למנוע את עצם השימוש ברכב; עיקולים שהוטלו על חשבונות פיננסיים נועדו למנוע את הברחת הכספים ולסייע בידי המרכז במימושו של החוב; ובדרך בה ראה המרכז לאזן בין צרכי מחייתו של העותר לבין גביית חובו ומטרותיה, לרבות העיקולים, לא נוכל להתערב (ראו והשוו: בג"ץ 4367/12 שיבלי נ' המרכז לגביית קנסות, פסקה 5 (24.6.2013); בג"ץ 2960/16 שלמה נ' המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, פסקה 8 (10.7.2016); וכן בג"ץ 4476/16 עמרני נ' מדינת ישראל – המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, פסקה 7 (14.7.2016)).

לצד זאת, בית המשפט העליון העיר שתי הערות. ראשית, העותר יוכל לשוב ולפנות למרכז בבקשה מחודשת לפריסת חובו – ובלבד שיגלה באופן מלא וללא כחל ושרק את מצבו הכלכלי. במסגרת זו, יהא על העותר להציג בפני המרכז כל מסמך ומידע שיידרש; ואם כך יעשה, ישמע המרכז את טענותיו בלב פתוח ובנפש חפצה. המרכז הביע את נכונותו לזמן את העותר כדי לשמוע את טענותיו ולבחון את המסמכים שבידו.

שנית, לא הוצג בפני בג"צ שום מידע בנוגע לאפשרות העותר לפתוח בהליך חדש של חדלות פירעון ובמסגרתו לעתור, באופן חריג, לשמיטת חלק מן החוב שמקורו בפיצויים אשר נפסקו לטובת הנפגעים ממעשי המרמה שלו בגדרי פסק הדין הפלילי שמצאו אשם וגזר את עונשו (ראו סעיפים 175(ב) ו-175(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; וכן ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי (6.10.2013); דוד האן, דיני חדלות פירעון – חלק ב 879-877 (2018)). נושא כאמור יכול שיעלה בדין ודברים שבין העותר למרכז.

סוף דבר: העתירה נדחתה דנן מבלי לחייב את העותר בהוצאות בעת הזאת (זאת, לפנים משורת הדין ובהתחשב במצבו).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.



נדחתה עתירה נגד נפתלי בנט

העליון: 1,000 ₪ הוצאות בגין עתירת 14 הדיברות

בג"צ דחה את עתירתו של נר דב סובול, שביקש להכיר ב 14 הדיברות שהציע.

ועוד כמה מאמרים:

·  כתב אישום נגד תושב ירושלים בגין עבירות מין ואלימות נגד תיירת לפני כ-13 שנים

·  כתב אישום נגד שוטר שתקף ופצע את בת זוגתו

·  הציבור החרדי יהיה מחוייב להגיב רק בדואר אלקטרוני

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

בהתאם לפסק דינו של כבוד השופט ע' פוגלמן נקבע, כי בעתירה שלפנינו, שמחזיקה עמוד אחד, מבקש העותר כי בג"צ יורה למשיב 1,נפתלי בנט  ראש ממשלת ישראל, לחוקק חוק יסוד שכותרתו "תורת אמת על 14 דברות", בהתאם לרשימה שצורפה לעתירה.

פסק הדין של בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף. עתירה זו מצטרפת לשורה ארוכה של עתירות שהגיש העותר, האחרונה שבהן נדחתה ביום 4.1.2022 (בג"ץ 57/22 סובול נ' ראש ממשלת ישראל (להלן: בג"ץ 57/22)), שעניינן "בניסיון להביא לתיקונים בתורה, בעשרת הדברות, או בעניינים שמימיים אחרים" (שם, בפסקה 3; כן ראו ההפניות שם). כפי שצוין לא אחת בפסקי הדין בעתירותיו של העותר "טוב יעשה העותר אם יקח בחשבון כי בית משפט זה אינו הכתובת לטענות מן הסוג המועלה בעתירה דנן. תשומת לב מדור בלתי מיוצגים לאמור, ולו למען האפשרות כי יעלה בידו להסביר לעותר את העדר התוחלת של עתירות כגון דא, ובכך למנוע ממנו את חסרון הכיס הכרוך בתשלום האגרה בגינן" (בג"ץ 3162/21 סובול נ' ראש הממשלה (6.5.2021)).

במסגרת בג"ץ 57/22 הושתו על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ש"ח ומדור בלתי מיוצגים התבקש להבהיר לעותר "כי לא ניתן להטריד את בית המשפט ללא גבול ומידה, כי יש אפשרות לשקול גם מתן צו חוסם, וכי פניה עתידית בעניינים כגון דא, יכול שתביא עמה השתת הוצאות בשיעור גבוה יותר, נוסף על דמי האגרה" (שם, פסקה 5).

בשים לב לאמור לעיל, נקבע כי אף בפעם זו יחויב העותר בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.



יום שלישי, 14 בדצמבר 2021

בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי והחליט להשאיר את הקטין בבית הוריו

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' פרסקי) שהורה על שהות העורר במעון "נווה חורש", עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. נציין כאן כי בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיאה השופט א' ביתן) קבע ביום 29.4.2018 במסגרת ההליך העיקרי כי העורר ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן וטיעונים לעונש יישמעו במועד קרוב, ביום 2.9.2019. בהחלטת בית המשפט נושא הערר שלפניי התקבלה המלצת שירות המבחן לנוער כפי שהייתה באותה עת ופורטה בתסקיר מיום 24.7.2019. דא עקא, שנוכח הטעמים עליהם עומד שירות המבחן לנוער בשלב הנוכחי, הגם שההמלצה הראויה היא המשך שהות במסגרת טיפולית, ניתן לשקול את הישארות העורר בבית הוריו עד למתן גזר הדין בתנאים המגבילים בהם שהה עד היום בחופשות, קרי: במעצר בית בפיקוח הוריו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·       העליון אישר ריבית גבוהה מחוק אשראי הוגן

·       תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·       President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·       תביעה ייצוגית ואכיפה אזרחית

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

הדברים הובהרו היטב בדיון לפניי על ידי גב' סמואל מטעם שירות המבחן לנוער שאף הוסיפה כי תאריך אפשרי לקליטת העורר במעון "נווה חורש" בשלב הנוכחי ולתקופת הביניים – אם כך יוחלט – הוא 18.8.2019. העורר מקבל לבקש את עמדתו המעודכנת של שירות המבחן לנוער. המדינה מצידה סבורה כי יש להשאיר את ההחלטה על כנה בהינתן חשיבות השהות במסגרת הטיפולית והסיכון הנשקף מן העורר.

נשקלו את טיעוני הצדדים. בשים לב לפרק הזמן הקצר עד לדיון בבית המשפט המחוזי, אני רואה לקבל את המלצתו העדכנית של שירות המבחן לנוער לתקופת הביניים. שמעתי את הורי העורר. האב מכהן במערכת הביטחון והאם היא קצינה בשירות בתי הסוהר. נחה דעתי כי בתקופת הביניים יוכלו לנטרל את המסוכנות הנשקפת מן העורר, וזאת במסגרת מעצר הבית. נוכח שינוי הנסיבות שתואר, יש לבטל אפוא את ההחלטה מיום 29.7.2019

ניתן בזאת, בהתאם להמלצת שירות המבחן, בהסכמת העורר, הוריו, ובא כוחו צו השגחה זמנית על העורר שיעמוד בעינו עד להחלטה אחרת של בית המשפט המחוזי. העורר ימשיך לשהות במעצר בית עם המפקחים הנוכחים ובתנאים הקיימים, לרבות חלון ההתאווררות שנקבע בליווי אחד מן המפקחים, ויהיה נתון לפיקוח שירות המבחן לנוער בתקופה זו בהתאם להנחיות השירות.

בית המשפט המחוזי יוכל להורות במעמד הדיון ביום 2.9.2019 או במועד אחר לפי שיקול דעתו על מקום שהותו של העורר עד לגזר הדין.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.